סלט טונה עם תירס הוא אחד הסלטים הכי ישראליים שיש, כזה שנולד משילוב של מזווה זמין, טעם נקי ורצון לאכול משהו משביע בלי להדליק אש. אצלי הוא התחיל בכלל כפתרון מהיר לארוחת ערב אחרי יום ארוך במטבח: פתחתי קופסת טונה, מצאתי תירס במקרר, ומאז אני חוזר אליו שוב ושוב. מה שמיוחד בגרסה הזו הוא רוטב יוגורט ולימון שמרגיש רענן וקל, ועדיין נותן קרמיות שמחבקת כל ביס.
על המתכון
זמן הכנה: 15 דקות | זמן בישול: אין | רמת קושי: קל | לכמה סועדים: 6–8 כמנה ראשונה או 4 כמנה משביעה
רשימת מצרכים
- 320 גרם טונה בשמן או במים, מסוננת היטב (2 קופסאות של כ-160 גרם)
- 200 גרם תירס מתוק, מסונן (קופסה/שימורים)
- 150 גרם מלפפונים, חתוכים לקוביות קטנות של כ-0.5 ס"מ
- 120 גרם עגבניות שרי, חצויות או קצוצות גס
- 80 גרם בצל סגול, קצוץ דק מאוד
- 120 גרם יוגורט טבעי 5% (או יוגורט יווני למרקם סמיך יותר)
- 25 מ"ל מיץ לימון סחוט טרי
- 15 מ"ל שמן זית
- 10 גרם חרדל דיז׳ון (כ-2 כפיות)
- 6 גרם מלח דק (כ-1 כפית), או לפי הטעם
- 1 גרם פלפל שחור גרוס (כ-1/2 כפית)
- 5 גרם שמיר קצוץ או פטרוזיליה קצוצה (לא חובה, אבל מוסיף רעננות)
- 2 גרם פפריקה מתוקה (כ-1 כפית) להגשה, לא חובה
אופן ההכנה
- מסננים טונה ותירס כמו שצריך: אני מניח מסננת צפופה מעל קערה ולוחץ בעדינות את הטונה עם גב כף במשך כ-20–30 שניות עד שכמעט לא נוזל יוצא. אותו דבר עם התירס. זה שלב קטן שעושה הבדל ענק, כי נוזלים עודפים יהפכו את הסלט למימי אחרי כמה דקות.
- מכינים את הירקות בגודל אחיד: חותכים מלפפונים לקוביות קטנות של כ-0.5 ס"מ, ואת בצל הסגול קוצצים דק מאוד. אם הבצל חזק במיוחד, אני משרה אותו 5 דקות ב-100 מ"ל מים קרים עם 5 מ"ל מיץ לימון, מסנן ומייבש. ככה מקבלים חריפות עדינה בלי להשתלט על הכול.
- מערבבים רוטב בקערה נפרדת: בקערית מערבבים יוגורט, מיץ לימון, שמן זית וחרדל עד שהרוטב חלק ומבריק. סימן טוב הוא שהמרקם נהיה סמיך מספיק כדי להיצמד לכף ולא להישפך מהר. טועמים ומאזנים: אם חומצי מדי מוסיפים עוד 5–10 גרם יוגורט, ואם חסר "בוסט" מוסיפים 2–3 מ"ל לימון.
- מאחדים בעדינות: בקערה גדולה שמים טונה מסוננת ומפוררת לגושים בינוניים (לא לאבקה), תירס, מלפפונים, עגבניות שרי ובצל. יוצקים את הרוטב מעל ומערבבים בתנועות קיפול עם כף או לקקן במשך כ-20 שניות, רק עד שכל הרכיבים מצופים. ערבוב יתר יפרק את הטונה ויהפוך את הסלט לדחוס.
- מתבלים ומסיימים: מוסיפים מלח ופלפל בהדרגה, מערבבים וטועמים שוב. אם משתמשים בשמיר או פטרוזיליה, זה הזמן להוסיף. מחכים 5 דקות על השיש לפני ההגשה כדי שהבצל והלימון יתעדנו לתוך הרוטב, אבל לא חייבים קירור.
- הגשה מדויקת: מעבירים לצלחת הגשה רחבה לגובה נמוך, מפזרים מעל מעט פפריקה מתוקה (אופציונלי) ועוד כמה טיפות שמן זית. מבחינתי הסימן לסלט מושלם הוא כשהוא נראה עסיסי אבל לא "שוחה" ברוטב.
טיפים והמלצות
בחירת הטונה: אם אני רוצה סלט עשיר יותר, אני משתמש בטונה בשמן ומסנן היטב. לגרסה קלילה ונקייה, טונה במים עובדת מצוין, ואז אני מקפיד על 15 מ"ל שמן זית כדי שהטעם לא יהיה "רזה" מדי.
איך למנוע סלט מימי אחרי שעה: שלושה דברים קובעים את זה: סינון חזק של הטונה והתירס, חיתוך עגבניות שרי (פחות מיץ מעגבנייה גדולה), והוספת הרוטב ממש לפני ההגשה אם מכינים מראש. כשאני מכין לאירוח, אני מערבב הכול בלי הרוטב ושומר בקופסה, ואת הרוטב שומר בנפרד ומאחד 10 דקות לפני.
וריאציות שאני מכין בבית: לגרסה יותר "ארוחה", מוסיפים 150 גרם תפוחי אדמה מבושלים בקוביות 1 ס"מ ומצוננים, ואז מתקבל סלט טונה תירס בסגנון סלט תפוחי אדמה. לגרסה רעננה במיוחד, מוסיפים 80 גרם פלפל אדום קצוץ דק ו-10 גרם עירית.
אם בכל זאת רוצים מיונז: אפשר להחליף 60 גרם מהיוגורט ב-60 גרם מיונז ולקבל טעם קלאסי יותר, אבל אני ממליץ להשאיר לפחות חצי יוגורט כדי לשמור על איזון חומצי וקלילות.
רעיונות הגשה: אני אוהב להגיש את הסלט על פרוסת לחם קלוי או בתוך פיתה עם עלי חסה פריכים. הוא גם עובד נהדר כמלית לטוסט קר, או לצד מרק קיץ קל. לעוד השראה, אפשר להציץ במתכוני הסלטים שלנו ולבנות שולחן שלם סביבו.
שדרוגים קטנים שעושים הבדל: הוספת 5 גרם גרידת לימון מעל ממש לפני ההגשה נותנת ריח שמרים את כל הסלט. ואם אתם אוהבים חריף, 2 גרם פתיתי צ׳ילי או 10 גרם פלפל ירוק חריף קצוץ ישתלבו נפלא עם המתיקות של התירס.
מה לשתות וליד מה זה יושב טוב: זה סלט שאני שם ליד חביתה, גבינות או ממרחים בארוחת ערב ישראלית. אם בא לכם להמשיך בקו של דגים, תמצאו עוד רעיונות במתכוני הדגים שלנו, ולפעמים אני גם מוסיף לשולחן רוטב חרדל-דבש עדין מתוך במתכוני הרטבים שלנו לטבילה של ירקות טריים.
אחסון ובטיחות: את הסלט שומרים בקופסה אטומה במקרר עד 48 שעות. אם השתמשתם בטונה בשמן, הוא יישאר עסיסי יותר ביום למחרת. לפני ההגשה אני מערבב קצר וטועם שוב מלח ולימון, כי קור "מקהה" טעמים.
